יליד 1960, הרביעי לבית בר- מאיר- הסנדוויץ'. לפני בן, בת, בן (יוש, אסתי ויוסי) ואחרי בת, בן, בת (מילי, ישראל וחנה). ילדות בקיבוץ ובמשפחה גדולה, עושר תרבותי עצום מן החברה הסובבת אותי (מקהלה, בלט אצל אושרה, חוגים, ספורט, חגים וטיולים) ועושר תרבותי עצום מבית (מסורת, ספרי אומנות, מוזיקה קלאסית, איסוף בולים, ליל סדר כהלכתו ועוד) ועוגות שמרים של אמא שאין עליהן בכל העולם.

​

תלמיד בינוני- מינוס  עם אהבה עצומה לבעלי חיים (בגיל אפס עם הטלאים בדיר) ומאוחר יותר בילדות מבלה שעות בפינת החי, בבית הטבע ובאורווה (שבגיל 12 הפכה להיות הבית השני שלי- עד שההורים קראו לי לסדר). למרות היותי מאוד נמוך באותן שנים, משחק כדורסל באופן מסודר בקבוצת הנערים של הפועל אפיקים- לא אתלט אבל משקיע. 

​

האהבה השנייה שהופכת להיות מוטיב מרכזי בחיי היא המוזיקה. בגיל 17 מתחיל ללמוד תופים אצל שוויצרי "פריק" בשם מיכה ברעם שלימים יהפוך להיות חבר קרוב. משקיע מאוד בנגינה ומצטרף לתזמורת של הקיבוץ בניצוחה של יעל תבורי (דמות מופת שלימדה אותי לא רק לשיר אלא בעיקר להקשיב). אחרי הצבא ממשיך ללמוד אצל אלון בור מהפילהרמונית וגם בניו-יורק. הופך לנגן תופים וכלי הקשה מקצועי. 

​

שנת שירות בגרעין עודד- יקנעם עילית ושירות צבאי בגולני- פלוגה ג' גדוד 12

​

נשוי לאיילת- מורת דרך ("המורה" בהא הידיעה בכל אזור הגליל המערבי), אישה מוכשרת גם בכתיבה וגם בציור- מספרת סיפורים נפלאה. התחתנו באוגוסט 87 ונולדו לנו שני בנים ובת- אוריה שעוסק בהיסטוריה, חגי שעוסק במוזיקה (גנים של אבא) ועפרי שעוד לא החליטה אם להיות רקדנית או משהו אחר. משנת 92 חיים בגליל המערבי (כפר ורדים) ונושמים אוויר פסגות.